השילוב המושלם – למיגור מושלם

כשמדברים עם ד”ר שרון צור, קשה קצת לנחש שמדובר באחד המומחים הגדולים בארץ לתוספי תזונה. הפשטות העממית שלו,  גורמת לשיחה להתנהל בנעימות, ומעודדת אותך לשאול, לברר ולא לחשוש. אז שאלנו כל מה שהטריד אותנו, וגם קבלנו תשובות יסודיות, מוסברות ועתירות ידע. השאלה הראשונה היתה:

למי כדאי להיבדק מחשש לזיהום בהליקובקטר פילורי?

טוב, לא אמנה פה את אותם אנשים שכבר חשים כאבים בקיבה, צרבות מציקות, ושאר סימפטומים מובהקים. הללו כבר יגיעו בכוחות עצמם לרופא המשפחה, שיפנה אותם לבדיקה. הייתי רוצה לסמן קווים אופייניים לאנשים / ילדים, שיתכן שהשורש לבעיותיהם הוא הליקובקטר פילורי, אף שהם כלל אינם מעלים בדעתם אפשרות כזאת.

אתייחס לכמה תופעות מחשידות:

• ילדים שיש להם קשיים באכילה, ומדובר פה בקושי עם כל אוכל שהוא, גם ‘דני’ ושוקולד וגלידה. לילד פשוט לא מתחשק לאכול. לא פלא, הקיבה שלו לא נותנת לו….
• אנשים החשים תחושת עייפות עמוקה בייחוד אחרי ארוחה, גם אם הארוחה קטנה או מכילה יוגורט עם גרנולה… זו  עייפות שלא מצריכה שינה, אבל מאוד מקשה על התפקוד.
• ילדים ומבוגרים שהבטן מתנפחת להם אחרי אכילת כל מזון שהוא. כמעט גם אחרי כוס מים… זה קשור לגזים שיוצר ההליקובקטר.
• אנשים/ילדים הסובלים מאנמיה כרונית. הם נוטלים ברזל בתוסף, אפילו מסוג איכותי,  אבל ההמוגלובין לא עולה. כך גם אנשים / ילדים הסובלים מרמות נמוכות של B12  לאורך זמן, ולא מצליחים להעלות אותו.

מה הקשר בין הליקובקטר פילורי לברזל?

הוא פשוט ניזון ממנו. ההליקובקטרים הנחמדים זוללים ברזל ו-B12 לתיאבון, וכך הם מתרבים. למארח שלהם הם משאירים בקושי שאריות…

אז זהו, נודע הדבר… כנראה שזה מה שקורה לילד שלי / לבעלי / לאחותי… מה עכשיו?  הולכים לקופת חולים?

ובכן, כן אפשר ללכת לקופת החולים, לבדיקת הנשיפה המפורסמת (“תבחיל נשימתי” – בשמה המדויק), או לבדיקת דם או בדיקת צואה, לפי המלצת הרופא (תלוי בנתונים).

ניתן לזהות זיהום הליקובקטורי לא פחות טוב באמצעים אלטרנטיביים, כמו אבחון בגלגל העין, בלשון או בכף היד, וכיוצא באלה. לאבחון האלטרנטיבי יש גם יתרון, בכך שהוא מזהה את מידת הנזק שיש לגוף מהחידק, ולא רק את רמת נוכחותו. זה חשוב, כי אנשים רבים נושאים בקיבתם את החידק. לא לכולם הוא מזיק באותה רמה, ולהיפך: לפעמים בדיקת נשיפה מראה רמה נמוכה, בעוד שהגוף מעיד על מצוקה חמורה, והשפעות מזיקות, והוא משדר את מצוקתו דרך גלגל העין או הלשון.

מה שכן, חשוב שלא להסתפק בתשאול, ואפילו תשאול מפורט. מפני שהשפעות ההליקובקטר דומות לפעמים לתופעות אופייניות לקנדידה, והטיפול, לעומת זאת, שונה מאד. אדם עלול לקבל הנחיות טיפוליות ותזונתיות המתאימות לקנדידה, וזהו טיפול שעשוי להיות קשה ומחליש – בעוד שהוא סובל בכלל מפילורי, כך שהטיפול לא יועיל.

האם לא ייתכן שאדם סובל משניהם?

כן, וזה דוקא מצב מצוי לעיתים. אדם הסובל מהיפוכלורידיה, כלומר, חומציות נמוכה מידי בקיבה, שהיא תוצאה שכיחה של אורח החיים המערבי. קיבה לא חומצית מספיק היא מצע מצוין להתרבות של חיידקי ההליקובקטר, שאינם צריכים במצב כזה לעמוד בחומציות הגבוהה הקיימת בקיבה בדרך כלל, ומקשה עליהם לשרוד. גם הקנדידה, המגיעה אל מערכת העיכול ממאכלים המזוהמים בה, למשל, נקטלת בסביבה חומצית, ומשגשגת בקיבה שאינה חומצית מספיק. 

המשמעות הרחבה יותר של קיבה בסיסית (- לא חומצית) היא עיכול לא יעיל של המזון, שיוצר חסר בחלבון, שמחליש את המערכת החיסונית, שמסוגלת עוד פחות להילחם בהליקובקטר ובקנדידה, וחוזר חלילה.

מצב כזה, כמו מצבים נוספים הקשורים לזיהום הליקובקטרי, דורשים אבחון מקיף של מצבו הכללי של המטופל, שהפילורי הוא רק חלק ממנו. רק טיפול כולל יצליח להתגבר על ההליקובקטר המציק, ועל תופעות נוספות, כנראה – אחת ולתמיד.

למה צריך את כל זה? הרי הליקובקטר הוא חידק. אפשר פשוט לחסלו באמצעות אנטיביוטיקה.

אכן, הרופא בקופת חולים ירשום לא רק אנטיביוטיקה אחת, אלא שילוב של שני סוגים או יותר.

ויחד עם זאת, הנודניק הזה בדרך כלל חוזר…

חשוב להבין, שהליקובקטר פילורי יושב על רקע שמאפשר את שגשוגו. 

האנטיביוטיקה, אף שהיא כן מחסלת אותו ברמה המיידית, היא במקביל הופכת את הקיבה להיות מצע עוד יותר נוח עבורו בעתיד. היא מחסלת גם את החיידקים הפרוביוטיים הטובים, שמתחרים אתו על מקורות המחיה, ובכך מעכבים מעט את התרבותו. 

גם סותר החומצה שניתן דרך שיגרה כחלק מן הטיפול, אומנם מעכב וממתן את היווצרות הכיבים, אך בה בעת גם מספק לחידק קיבה חומצית פחות, ונוחה יותר לזיהום חוזר.

וזיהום חוזר – אין קל ממנו. הרי ההליקובקטר מסתובב במשפחה, עובר דרך הרוק… אם נמצא הליקובקטר אצל אחד מבני המשפחה, יש להניח שהוא קיים, גם אם לא פעיל, אף בקיבותיהם של השאר. בעוד עשרה ימים, עם תום הטיפול האנטיביוטי, הוא יחזור, במגע הראשון, לקיבה ממנה יצא…

נו… אז לא לקחת אנטיביוטיקה?

זאת לא אמרתי… אבל גם מי שלוקח אנטיביוטיקה מוכרח לטפל במכלול, והמומלץ ביותר הוא לבדוק, באמצעות אבחון כולל, מדוע יכול היה החידק להשתלט על קיבתו של אדם זה. ברגע שתטופל הסיבה – יחוסל ההליקובקטר לתמיד.

ובכל זאת… כמה המלצות טיפוליות, אפשר?

כן, בהחלט, ונחלק אותן לשני חלקים: מה לא  – ומה ואיך כן …

מה לא?

כמה עקרונות פשוטים:

1. להימנע ממזונות שיוצרים עודף חומצה בקיבה, ועלולים לזרז הופעת כיב, ביניהם: קופאין, שוקולד ומשקאות אלכוהוליים, מוצרי חלב פרה, מזון מטוגן, שומן מן החי ומרגרינה. כדאי  להימנע לחלוטין ממשקאות מוגזים, המרחיבים את נפח הקיבה ומגדילים את הכיב.
2. להימנע ממזונות שמזינים את החידק. בראש הרשימה נמצאים פירות ההדר, מלבד לימון שהוא כן מומלץ. שימו לב להישמר גם מעוגה שיש בה מיץ תפוזים, למשל.מיץ התפוזים חביב יותר על ילדי פילורי, והם נכנסים לפעילות מיידית ומוגברת בהשראתו. זו הסיבה שבדיקת הנשיפה המפורסמת מתבצעת לאחר שתיית מיץ תפוזים.
3. מזונות מלוחים ו/או מתוקים (עשירים בסוכרים מזוקקים) גם הם מגבירים את הפרשת החומצה בקיבה, והסוכר גם מחליש את פעילות מערכת החיסון שתפקידה הוא להרוג את החיידק.

מניעת הכיב הקיבתי הינה חשובה מעבר לסבל שהוא גורם, מפני שכיב הקיבה הוכח במחקרים כמעלה באופן משמעותי את הסיכון לסרטן הקיבה, רחמנא ליצלן.

ומה כן? 

1. חשוב להקפיד על הפרדת מזונות, כלומר: הפרדת חלבונים מפחמימות, כאשר בארוחה אחת אוכלים חלבונים עם ירקות, ובארוחה האחרת – פחמימות עם ירקות.

ההפרדה תורמת לעיכול מהיר יותר, וכאשר האוכל שוהה בקיבה פחות זמן – היא פנויה יותר להפעיל בתוכה תהליכים של תיקון וריפוי. זה נכון לגבי כל אחד שסובל מהליקובקטר פילורי, ועוד יותר לגבי אנשים שסובלים מהיפוכלורידיה ומעיכול לא יעיל. 

1. מאותה סיבה מומלץ לאכול ארוחות קטנות כל 3 שעות, לאכול בניחותא וללעוס היטב.
2. יש להגדיל את כמות המזונות הירוקים בתפריט, בייחוד כרוב המכיל ויטמין U , שבכוחו לזרז הגלדה של הכיב הנוצר כתוצאה מנוכחות הפילורי. יעיל מאד לשתות מיץ המופק מעלי הכרוב. יש לדלל חצי כוס מיץ עם חצי כוס מים ולשתות בין הארוחות, באופן זה המיץ אינו גורם לנפיחויות במערכת העיכול. מומלץ לשתות 3 כוסות ליום.
3.  חמוציות. הן נקשרות לשוטונים הזעירים שבאמצעותם נקשרים חיידקי ההליקובקטר לדופן הקיבה, ובכך לא מאפשרות להם להתנחל בתוכה. כדאי להוסיף אותן לתפריט בכל דרך אפשרית. מומלץ לקנות חמוציות לא ממותקות, ולקחת כפיתX3 פעמים ביום – למצוץ לאט לאט, כדי למצות את החומר הפעיל.
4. אפשר לערב מיץ חמוציות לא ממותק, עם מיץ נוֹני אורגני – גם הוא ניתן לרכישה בבתי הטבע, ולשתות 2-3 פעמים ביום לפני הארוחה. מיץ הנוני מחזק את דופן הקיבה ואינו מאפשר לחידק לחורר אותה וליצור פצעים וכיבים.

אם הכאבים מחמירים אחרי הארוחה, ניתן לעבור למזונות רכים יותר, ולהימנע לזמן מה מירקות חיים ומפירות לא קלופים, המגרים את הכיב. במקרים קשים ניתן לאכול מזון טחון בלבד: מזון תינוקות אורגני או ירקות מאודים טחונים. כדאי לטחון עימם גם שקדים או קשו, כדי שלא לפגוע באספקת החלבונים וחומצות השומן החיוניות. 

האם יש תוספים שתופסים את החיידק?

לא קיימת רשימת מוצרים שתגרום באופן מובהק למיגור החיידק. גם קשה לתת הפניה ספציפית, בלי לקחת בחשבון את צרכי המטופל לפי גיל, מין, מצבים מיוחדים, נטילת תרופות וכדומה. בכל זאת אמליץ ל כמה מוצרים שהוכחו כיעילים:

שמן אורגנו – חיוני לדללו בשמן זית! שמן האורגנו פוגע בחיידק במקום התבצרותו, בקיבה. יש לקחת ממנו בסיום הארוחה פעמים ביום.  אם יש כיב בקיבה שמן האורגנו החריף עלול לגרות אותו, ועל כן אינו מומלץ.

פרוביוטיקה –  כל אדם מגיב באופן  שונה לפורמולות של חיידקים ידידותיים (פרוביוטיים), והשוק מציע מגוון סוגים.  בכל מקרה, יש לבחור פורמולה המכילה לפחות 10 זני חיידקים. ישנם סוגים יעודיים  המשתחררים בקיבה ולא במעי, ובכך מותאמים במיוחד לטיפול בהליקובקטר פילורי. אם יש לכם פורמולה רגילה, כדאי לפתוח את הכמוסה ולערבב עם משקה. כך מגיע החומר הפעיל ישר לקיבה

השלמה פרוביוטית חשובה במיוחד לאנשים המקבלים אנטיביוטיקה או אחרי טיפול אנטיביוטי. 

 מולטיויטמין – מינרל– תמיד מומלץ לשלב בטיפול השלמה יומית של ויטמינים, מינרלים ורכיבים נוספים, מה שגם משלים חסרים שנוצרי עקב אי ספיגה, וגם מחזק את המערכות הגופניות כולן להתמודדות יעילה עם החידק.