דיאטה בשבת

שאלה:  האם מותר בשבת להמנע מאכילה מחמת דיאטה? 

תשובה: יש להבחין בין מי שעושה דיאטה מחמת ציווי הרופא או מטעמי בריאות, לבין מי שעושה דיאטה מחמת שמירה לצורך נוי. בעשיית דיאטה בשבת ישנם ב’ נידונים: א.  אם מבטל מחמת כן אחת מג’ הסעודות שחייב אדם לאכול בשבת. ב. ביטול מצות עונג שבת שרבנן למדוהו מהפסוק וקראת לשבת עונג.

העושה דיאטה מחמת ציווי הרופא או מטעמי בריאות הרי זה מפני שהאכילה מזיקתו, על זה כתב השו”ע בסי’ רפח סעי’ ב’ “י”א שהאדם שמזיק לו האכילה דאז עונג הוא לו שלא לאכול, לא יאכל”. ועי’ במשנה ברורה שם ס”ק ג’ שמדובר שכמעט קרוב לאיסור האכילה כיון שמשער שיזיק לו, עכ”ד. וכיון שהוא מחוייב בשמירת בריאותו משום כך מותר לו להמשיך את הדיאטה בשבת. ומכל מקום ישתדל לאכול כביצה פת או לכל הפחות כזית פת בכל אחת משלושת הסעודות כמבואר שם במ”ב. [הרגישים לקמח חטה מחמת הגלוטן שבו, יאכלו פת משאר מיני דגן המותרים להם לאכול כגון שיפון או כוסמין], ושאר המאכלים יאכל לפי הוראות הרופא.

אכן אם נאסרה עליו אכילת פת כלל, או שמחמת רגישותו אינו יכול לאכול פת מחמשת מיני דגן – הרי הוא פטור מלאכול פת בשבת, ויאכל רק מהדברים המותרים  לו. אמנם במקרה זה תיוצר בעיה לגבי הקידוש, שהרי הלכה פסוקה היא דאין קידוש אלא במקום סעודה (שו”ע סי’ רע”ג) פירוש: כדי לצאת ידי חובת קידוש צריך לאכול מיד אחר הקידוש – סעודה במקום שבו נעשה הקידוש, והכוונה לסעודה של כזית פת או מיני מזונות מחמשת מיני דגן, ואם לא אוכל מדברים אלו מיד לאחר הקידוש באותו המקום לא נחשב שאכל סעודה [ונמצא שאכל בלא קידוש, ואם המדובר בקידוש הלילה שמברכים בקידוש ברכת “מקדש השבת” הרי שברכתו לבטלה], ודנו הפוסקים במקרה זה מה יעשה אדם שאינו יכול לאכול כלל מיני דגן לגבי הקידוש? יש אומרים שיכול לקדש ולסעוד את סעודתו בדברים אחרים כיון שלגביו נחשבת אכילה זו כסעודה ואע”פ שאוכל בלא פת. ויש אומרים שמכיון שאינו אוכל פת הוא פטור מקידוש [עי’ בספר פסקי תשובות סי’ רע”ג סעי’ ה’ שהביא הדעות בזה]. ומכל מקום אם  יכול לשתות כוס יין נוסף מלבד היין ששתה בקידוש, יכול לסמוך על הפוסקים הסוברים שנחשב מחמת כן קידוש במקום סעודה כמבואר בשו”ע שם סעי’ ה’, ועי’ במ”ב ס”ק כ”ה שכתב דבמקום הדחק יכול לסמוך על זה. אמנם גם אם את זה אינו יכול ישמע הקידוש מאחר [שלכל הפחות יצא ידי חובת הסוברים שחייב בקידוש מחמת אכילת שאר דברים, ומאידך אין הוא מברך את ברכת הקידוש [בלילה] לשיטות שאין לו לברך אם לא אוכל פת אחר הקידוש].

דיאטה בשבת מחמת נוי בעלמא  

עד כה דיברנו במי שנמנע ממאכלים מחמת ציווי הרופא ומחמת נזק שנגרם לו מהם, אך דיאטה הנעשית מטעמי נוי בעלמא בשבת דין אחר לה.  

השאלה העומדת לפנינו האם מותר לאדם לבטל מצות עונג שבת מטעמים של שמירה ויופי.

בתחילה נקדים שחז”ל נתנו חשיבות מיוחדת למצות עונג שבת, כמבואר במסכת שבת (דף קיח, ע”ב) שדרשו מהפסוק (ישעיה נח, יג) “וקראת לשבת עונג” שצריך לענג את השבת בתבשילים חשובים, ויש אומרים שחיוב זה הוא מהתורה כמבואר במ”ב ריש סימן רמ”ב. ולכן ציוו חכמים שיכין לכבוד שבת מאכלים הערבים לו כפי יכולתו, ואפילו אם אין לו, יתאמץ להשיג לכל הפחות תבשיל אחד ואף יקח הלואה לצורך כך שעל זה נאמר “לוו עלי ואני פורע”, ובשו”ע (סי’ ר”נ ס”ב) כתב ירבה בבשר וביין ובמגדנות כפי יכולתו, ועי’ פרטי הדינים בטור ריש סימן רמ”ב. ועוד דרשו שם חז”ל מהפסוק “וכבדתו” שצריך לכבד את השבת בזמני הסעודות בשבת עצמה, דהיינו שיקבע את זמני הסעודה באופן שלא יהיה לו צער, וכגון אם הקדמת הסעודה עונג לו מאחר שהמזון התעכל אצלו מהר, אז יקדים את הסעודה. ואם איחור הסעודה עונג הוא לו מאחר ששבע מאתמול, יאחר את סעודתו (שו”ע סי’ רפח ס”ז). ובכל מקרה לא יתענה עד חצות כמבואר בשו”ע שם סעי’ א’ [וי”א שלכתחילה צריך לאכול את סעודת הבוקר דוקא קודם חצות, עי’ ערוך השולחן רפח ס”ב ובשו”ת אור לציון ח”ב פרק כא תשובה ד’]. ומשום כך ציוו חכמים שלא יקבע סעודה ביום שישי משעה עשירית כדי שיוכל בלילה לאכול לתאבון כמבואר בשו”ע סי’ רמט סעי’ ב’. ומתוך חשיבות המצוה הזכירו בגמ’ את שכרו של הזוכה לענג את השבת –  זוכה שממלאין משאלות לבו, ונותנין לו נחלה בלי מצרים, וניצול משעבוד מלכיות, עיי”ש. 

נמצינו למדים שמצות עונג שבת היא מצוה חשובה ויקרה מאד, אדם המרעיב את עצמו בשבת אפילו אם יקח אבקות וכדורים לתזונת הגוף הרי שמבטל את מצות עונג שבת, אע”פ שיש לו הנאה שעומד במטרה שהציב לעצמו. ולכן באופן כללי יש להמנע מלעשות דיאטה בשבת, וכמו שכתב בשו”ת אור לציון (ח”ב פכ”א, תשובה ג’) שהמונע עצמו מאכילת מאכלים בשבת מטעמי שמירת משקל יש בזה משום ביטול עונג שבת.

אמנם מאידך גיסא לא ציוו את האדם למלאות את כריסו ודי שיאכל פת בשיעור כביצה בכל סעודה [כ50 גרם לפי הגר”ח נאה, וכ100 גרם לשיטת החזון איש] ויטעם “מעט” מהתבשילים שהכינו לכבוד שבת, ובזה מקיים מצות עונג שבת. כמו כן אין חיוב לאכול דברים מתוקים ועשירים בקלוריות דוקא, ויכין לעצמו מטעמים ותבשילים מדברים שאינם גורמים כ”כ לעליה במשקל. 

לאחר שאדם אכל מתבשילי השבת אין מניעה ליטול כדורים ואבקות למיניהם העוזרים להרזיה. ואע”פ שרבנן אסרו ליטול תרופות בשבת משום גזירת שחיקת סממנים, מכל מקום הגזירה היתה במקום חולי, וכיון שכדורים אלו אינם מיועדים לחולים אלא לבריאים אין מניעה לקחתם. [מטעם זה גם מותר ליטול כדורי מניעה או כדורי פוריות וכיו”ב (עי’ בספר פסקי תשובות סימן שכ”ח אות ס”ג בפרטי הדינים)].

הטבעונים והצמחונים

טבעוניים וצמחוניים אינם חייבים לשנות את הרגלי אכילתם בשבת, ואינם חייבים לאכול דוקא בשר ודגים ויכולים לענג את השבת במאכלים המותרים להם, ויעשו מהם מטעמים שיהיה עונג לאוכלם [דהיינו שלא יאכלום חיים אלא בצורת תבשיל וכדו’], וכן כתב האור לציון שם. ויש לדמות דינם למה שכתב המ”ב (סימן רמ”ב ס”ק ב’) שמי שהדגים אין נאותין לו או ששונאן פטור מלאוכלם, כי השבת ניתנה לעונג ולא לצער. אמנם שאר בני אדם ראוי שיאכלו בשר ודגים כמבואר בשו”ע סי’ ר”נ הנזכ”ל.

הוראות כלליות 

העושים דיאטה אין להם לשקול כמויות מזון כביום חול אלא יקחו לפי אומד כמבואר בספר שמירת שבת כהלכתה (פכ”ט סעי’ לז), וכן אין להם לשקול את עצמם בשבת משום מדידה כמבואר שם (פי”ד סעי’ מב) [אמנם שקילה מחמת בריאות מותר כמבואר במ”ב סי’ שו ס”ק לו]. לעומת זאת מותר להסתכל ברכיבי המזון וכן מותר לקרוא הוראות דיאטייות ואין בזה משום קריאת שטרי הדיוטות כמבואר בפוסקים, (הובאו דבריהם בספר פסקי תשובות סי’ שז אות כא).

לגבי עשיית פעילות גופנית בשבת, אם המדובר בהתעמלות וכיו”ב הרי הדבר דומה למה שכתב השו”ע בסי’ שכ”ח סעי’ מ”ב שאין מתעמלין בשבת להזיע, לעומת זאת הליכה בשבת מותרת אפילו שכוונתו היא כדי לרדת במשקל כמבואר בשו”ע סי’ שא סעי’ ב’ ובמ”ב שם ס”ק ז’ ועיי”ש שיש מחמירין.   

לסיכום: 

א. מי שעושה דיאטה מטעמי בריאות וציווי הרופא יכול להמשיך לנהוג כן בשבת,  ולכתחילה ישתדל לאכול כביצה פת בכל אחת מהג’ סעודות ולכל הפחות כזית פת, ואם אינו יכול הרי הוא פטור מאכילת פת, ויאכל משאר מאכלים המותרים לו. [לגבי חובתו בקידוש עי’ בגוף המאמר].

ב. מי שעושה דיאטה מחמת נוי – אין לו לצער ולהרעיב עצמו בשבת, ויש בזה משום בטול עונג שבת. ומכל מקום אינו מחוייב למלאות כרסו אלא יאכל פת כשיעור ויטעם מעט מהתבשילים שהכינו לכבוד שבת.

ג. הצמחונים והטבעונים אינם חייבים לשנות את הרגלי אכילתם ויאכלו תבשילים מיוחדים לשבת כפי מנהגם.

ד. העושים דיטאה מותרים ליטול כדורי ואבקות הרזיה ואין בזה משום נטילת תרופות בשבת.

ה. אסור להתעמל ולעשות פעילות גופנית בשבת, ומכל מקום מותר לעשות הליכה בשבת אפילו שהכוונה בזה היא לשם ירידה במשקל, ויש מחמירים.