יהודי בן 78 סבל מפצעי לחץ. בשבוע האחרון הייתה הדרדרות. חש עייפות וחולשה גדולה. לא אכל. לא דיבר רק גנח כל הזמן. באבחון בתדרים התברר שיש לו זיהום שכנראה חדר מהפצעים לדם. בעקבות הטיפול החל לדבר. למחרת אפילו התיישב ואכל. הוא סבל מאיבוד הזיכרון, מבלבול וכמובן שלא תקשר כמעט. המשפחה הייתה מוטרדת ולכן הובא לבית חולים. שם טופל באנטיביוטיקה שגרמה לו שלשולים ובעקבות כך לחולשה עוד יותר גדולה. הם היו בטוחים שהוא לא יחזיק מעמד… שזה חלילה ה…
הרופאים טענו שאין להם מה להוסיף לטיפול ושלחו אותו הביתה. במשפחה התלבטו מה לעשות, להעביר אותו למוסד שיקומי או להחזירו הביתה. בסופו של דבר הוחלט להשיבו הביתה. בשלב זה הם שכרו מכשיר תדרים לטיפול ביתי והוא החל להיות מטופל כל יום.
אחות הייתה מגיעה כל פעם לטפל לו בפצעי הלחץ. אחרי חופשת פסח כשהגיעה האחות היא אמרה שזו הפעם האחרונה שהיא מגיעה מפני שלפי מצב הפצעים אין צורך שתבוא.
הוא עדין סבל מחוסר שקט. המשפחה הייתה בלחץ מפני שדאגו מה יהיה בחתונה של הנכד שלו. חששו שהוא יהיה לא רגוע, שירצה לחזור מיד הביתה וכדו’. תוכנית מיוחדת להרגעה הוספה למכשיר הביתי. הוא החל לקבל אותה כמה שעות לפני החתונה. בחתונה הוא הצליח לברך ברכה תחת החופה.! הוא רקד עם החתן! הוא התייחס לאורחים בחביבות והוא נשאר עד 11:30 באולם!
