מחבר: מערכת בוסתן

טחינה רכה, חלווה מתוקה ושומשום קלוי מעל הסלט, ממעדני המטבח שלנו, אותם למדנו להכין – תתפלאו לשמוע – דווקא מן הערבים השכנים… השומשום בעל ערך תזונתי גבוה ומוסיף לארוחה הרבה בריאות בדרך פשוטה וקלה ליי(שומ)שום. אז – שימו שומשום.. השומשום בשמו הבוטני נהגה בשין ימנית ובחולם. “סומסום” הוא הכינוי העממי. זרעים קטנים וקלילים, הנוטים לעוף ברוח מצויה, ומרוב קלילות גם קשה לייבש אותם כדי לאחסנם כראוי. קצירתם מתבצעת – מעניין לדעת – עוד לפני ההבשלה, כדי לתפוס את הזרעים לפני שהם בוקעים מן התרמילים. באפריקה גדלים זרעי השומשום בר ובהודו גדל הזן המתורבת. פעם גידלו אותם גם בארץ, כשמיסי הייבוא…

מאזן האנרגיה היומי הוא הקובע אם נעלה במשקל או נרד – מסביר ד”ר עקיבא קורל, חבר הוועדה לעידוד פעילות גופנית במשרד הבריאות. ההשמנה היא, בפשטות, הצטברות של עודף שומנים בתאי רקמת השומן, מעבר לנדרש לשם תפקודו התקין של הגוף. זהו מאזן קלורי חיובי, שלמרבה האירוניה ממש אינו חיובי מבחינתנו. במקרה זה, כל עודף של 7,000-7,700 קק”ל שווה לקילוגרם אחד נוסף של שומן. (קלוריה היא כמות האנרגיה הנצרכת כדי להעלות ליטר מים במעלת צלסיוס אחת). בהתאמה, כאשר כמות הקלוריות הנכנסת פחותה ממה שהגוף צורך בפועל, נוצר בגוף מאזן קלורי שלילי. וכאן השלילי הוא סיבה למסיבה, שכן במקרה זה הגוף מאבד מרקמת…

שאלה: ישנן חברות המתמחות בגידול צמחי  מרפא, והן מכינות מהן מיצוי (טינקטורה), בדרך־כלל על בסיס אלכוהול, כתרופה, בהרכב מותאם אישית. השאלה: מה דין טינקטורות אלה כשהן עשויות מצמחים שגודלו בשנת השמיטה? ואם אסור לרכשן – עד מתי יהיה צורך לחשוש לכך? תשובה בתשובה על שימוש רפואי בפירות שביעית כבר עמדנו על עיקרי הדברים וביארנו, שמצד אחד אין קדושת שביעית חלה על גידולים שכל השימוש בהם הוא לרפואה בלבד. ומאידך, דבר העומד לאכילה אסור להכין ממנו רפואה, אך מותר לאכלו כדרכו, אפילו שמטרת האכילה היא לצורך רפואי.  אמנם, לגבי רכישת תרופות מצמחי מרפא, עלולים להיות בזה איסורים נוספים. יש לחלק בין…

כבר בנגיסה הראשונה של ה’כרעמזלאך’ – אותה לביבת תפוח אדמה פסחית מטפטפת משמן אגוזי לוז, גמלה ההחלטה בלב זלדה: אחרי פסח? דיאטה.  היא בהתה בכתמי השמן על המפה הלבנה שנותרו מהצ’יפס שהכינה לילדים מוכי הרעב הפסחי, טעמה גם היא מהטוגנים מלוא הצלחת, והחליטה שנית: “אחרי פסח? דיאטה”.  כשבאו לביקור חג אצל דודה פסיה, טעמו מעוגת קרם התפוזים, וטעמו עוד קצת, ועוד קצת, ועוד צלוחית אחת של עוגה פסחית טובעת בקצף הכתום, שוב נזכרה זלדה: “אחרי פסח? דיאטה”. ל’שביעי של פסח’ היא הכינה את גלידת הקפה הפסחית הנודעת, רק כדי שיהיה לרעבים המסכנים משהו להכניס לפה. מול הביצים, השמן וקילו הסוכר…

החומרים לבצק: 1 כוס קמח כוסמת 1 כוס קמח אורז 1 כוס עגבניות מרוסקות ¼ בצל קצוץ דק 1 כפית אורגנו או טימין מיובש או עשבי תיבול איטלקיים אחרים, או שילובים אחרים האהובים עליכם קורט מלח 1 כוס מים החומרים לציפוי על הבצק: ½ בצל חתוך לחצאי טבעות דקות 1 קופסת רסק עגבניות (300 גרם) זיתים קישואים חתוכים – דק מאוד אופן ההכנה: מערבבים היטב את כל המרכיבים עד ליצירת בצק. אם הבצק נוזלי מדי, מוסיפים עוד קמח. אם הבצק יבש מדי, מוסיפים כמות נוספת של עגבניות מרוסקות או מים. פורשים על מגש נייר אפייה ועליו מניחים את הבצק בעובי הדומה לזה של…

החומרים: 1/2  כוס כוסמת 3/4  כוס שעועית לבנה מבושלת צרור גדול של פטרוזיליה קצוץ דק בצל ירוק (רק החלק הירוק) קצוץ דק מיץ מלימון שלם כף שמן זית מלח ופלפל אופן ההכנה: מרתיחים מים, מוסיפים מלח וכוסמת, מבשלים כ־15-20 דקות, מסננים ושוטפים. מערבבים כוסמת, שעועית, פטרוזיליה, בצל ירוק.  בקערה קטנה מערבבים את הלימון עם כף שמן ומוסיפים לתערובת. מערבבים היטב ומניחים בצד ל־15 דקות לספיגת הטעמים.

(20 קציצות) החומרים: כוס וחצי כוסמת ירוקה מבושלת 1/2  כוס עדשים כתומות יבשות (לפני בישול( 1/2  פלפל אדום קצוץ בצל קצוץ 2  חופנים שקדים טבעיים 2  כפות שמן זית מלח, פלפל שחור גרוס אופן ההכנה: טוחנים את השקדים לאבקה דקה מבשלים את העדשים עד ריכוך מערבבים הכל יחד וטוחנים עם בלנדר מוט. מחממים תנור ל־200 מעלות. יוצרים קציצות ומניחים בתבנית על נייר אפייה. אופים בתנור 20 דקות, הופכים את הקציצות ואופים 10-15 דקות נוספות.

רקע היסטורי הכוסמת היא צמח חד־שנתי אשר מקורו ברוסיה ובמזרח אסיה ומוצאו ממשפחת הארכוביתיים. זרעיו משמשים לאכילה, ובתי הגידול המרכזיים שלו כיום הם דווקא ארצות הברית וקנדה. בפולין נחשבה הכוסמת כמאכל חסידים, וכל יוצאי מזרח אירופה מכירים אותה בשם “קאשע”. צאצאיהם התרגלו לבשל אותה לארוחת צהרים או אפילו כבסיס לצ’ולנט של שבת. בעולם הרחב מוכרת הכוסמת במגוון של מאכלים אסייתיים אבל אומצה בחום על־ידי המערב בעשורים האחרונים בשל הקלות היחסית בה ניתן לעבד אותה וטעמה המתקתק והנעים לחיך. במערב צרפת נפוץ השימוש בקמח המיוצר מן הכוסמת ליצירת חביתיות, בספרד הוא מכונה “הקמח השחור”, וברוסיה המזרחית ובאירופה הוא משמש להכנת דייסה…

ההבראה הסופית ממחלת ההשמנה בפרקים הקודמים פגשנו את הגורמים למחלת ההשמנה: ההפרעות המשבשות את התפתחותו של מנגנון הרעב והשובע הבריא והמדויק, שיבושים הגורמים לרעב חולני הנחשב כהתמכרות חולנית, בעקבות משטר דיאטה או אלרגיות למזון.  פרק זה הינו הפרק האחרון והמסכם, והוא יעניק הדרכה מעשית ליישום העקרונות שהובנו. נבנה מחדש את מנגנון הרעב והשובע בצורה בריאה, נשתחרר מהתקפי רעב, נשיל את עודפי השומן מגזרתנו, ונלמד להרגיש בדיוק רב את נקודת ה’מספיק’ – נקודת השובע האמתית, שאחריה מערכת העיכול אינה מורגשת כלל.  לתהליך הריפוי ממחלת ההשמנה שלשה שלבים, המקבילים, כפי שהוסבר בפרקים הקודמים, לשלבי התפתחותו הראשונית הטבעית של מנגנון הרעב והשובע: א.…

כל הידע ששרה מעיין תורמת כיום לאלפים שנעזרים בטיפולה ובחליטותיה לטיפול בבעיותיהם, נחצב מסלעי ההתמודדות של חייה. ההתמודדות עם בעיות הנשימה הקשות של בנה – הביאה אותה  ללמוד ולהעמיק ברפואה משלימה ובתורת צמחי המרפא, וההתמודדות שלה עם השמנה מטרידה וחסרת הסבר – הביאה אותה לחקור ולפתח את חליטות התה שלה. במהלך שהוא מפלאות ההשגחה העליונה, עשו עשרת אלפים איש בדרום אפריקה שימוש בחליטות. הדיווחים שהגיעו על בעיות בריאותיות מגוונות שנפתרו, גילו לשרה את כוחן האמיתי של חליטותיה. “החליטות הללו הן מתנה שה’ שלח לי”, היא אומרת. “אני רואה מאות אנשים שמגיעים דרכן לאיזון והתחדשות מדהימים, ממש נולדים מחדש”. רפואת השורש…