מחבר: מערכת בוסתן

ואילו הרפואה הטבעית רואה במחלה חלק מדרכו של הגוף לשמור על בריאות. בהנהגות הבריאות בשער הרביעי כותב לנו הרמב”ם:  ” לו תיזהר ותשמור בתכלית כוונתך, אי אפשר מבלי מקרים קטנים שיתחדשו תמיד בגוף האדם והמשל: פעם ירכך הטבע מעט ופעם ייבש מעט, או ירגיש מעט כאב בראשו, או יכאב לו מקום אחד מגופו כאב מעט, וכיוצא בהם” מחלה היא חלק מתפקודי הגוף ואין לנו דרך להימנע ממנה. מרגע שאדם נולד ועד 120 הגוף בונה תאים חדשים ומפנה את אלה שסיימו את תפקידם. המחלה היא פעולה מבורכת שעושה הגוף כדי לעזור בפינוי פסולת שהצטברה בו. בריאות היא לא העדר מחלה. ג’יימס…

קרא עוד

ארצנו הקטנה נחשבת לחצי מדברית והסיכון למחסור במים מרחף תדיר באוירה. מקורות המים השימושיים כיום הינם הכינרת המספקת כשלושים אחוזים מצריכת המים בישראל, האקויפרים- מי התהום המספקים את רוב הכמות הנותרת באמצעות קידוחים ושאיבות, ועוד שלל בורות ומעיינות המגויסים להזרמת מים נוספים לברזי ישראל. פתרון נוסף וחדש יחסית הינו התפלת מי ים. ככלל, המחסור במים גורם לירידה באיכות המים. זיהום מים ראשית, עלולים להזדהם מקורות המים. מי התהום מזדהמים מפסולת חקלאית ומפסולת תעשייתית. זיהום חקלאי כולל כמויות מוגזמות של דשן כימי המחלחל אל השכבות הפנימיות של האדמה והחומרים המסוכנים שבו נמסים במגע עם המים המצויים מתחת לפני הקרקע. באותו אופן…

קרא עוד

מחלות עונתיות בהרבה מהמקרים ילוו בהופעת חום. על מנת להבין מהו חום,מהו תפקידו ובעיקר איך מטפלים בו נקדים הקדמה קצרה. הרפואה הסינית רואה את האיזון בגוף תלוי בשתי גורמים עיקריים: חום וקור.חום מוגדר ברפואה הסינית כ “יאנג” שמשמעותו- אנרגיה פועלת אשר כוחה-בתנועתה , ואילו קור מוגדר כ “ין” שמשמעותה-אנרגיה שקטה אשר כוחה-בדומיה,דומיה שמשמעותה שמירה על מאגרי האנרגיה הפנימיים של הגוף לעת הצורך. הין והיאנג-הקור והחום שזורים זה בזה [להציג תמונה של ין-יאנג] וההרמוניה בהם הינה הערובה לחיים בריאים.      חום נדרש לבריאות עבור פעילות מטבולית תקינה,פעילות מערכת העיכול,זרימת דם טובה ועבור כמעט כל תהליך בגוף האדם. קור נדרש על מנת למנוע…

קרא עוד

אם תתבוננו במדף השמנים במרכול אקראי, תגלו את הכיתוב ” שמן…. מזוכך” על מרבית הבקבוקים. הכיתוב מעיד על תהליך הפקת השמן. התהליך השכיח הוא מיצוי השמן בטמפרטורה גבוהה ( עד 230 מעלות) וטיפול בכימיקלים קשים על־מנת לקבל שמן חסר ריח, חסר טעם, חסר צבע ומאריך ימים. באופן פרדוקסלי השמן אינו יכול להתקלקל משום שהוא כבר מקולקל… בטמפרטורה של 160 מעלות חומצות השומן הופכות לצורה חדשה סינטטית ומקבלות את השם “טראנס”. אין חומצות שומן־טראנס בטבע, כך שגופנו מתקשה לזהות את העב”ם הזה שחדר אליו, אינו מסוגל להכניס אותו לחילוף החומרים התקין, ומרביץ אותו על דפנות העורקים כדי להתפטר ממנו… כולם יודעים…

קרא עוד

רבים מתלמידיו גדלו והיו למחנכים, זאת בהתאם למה שהעיד עליו רבו ורעו כ”ק ה’פני מנחם’ מגור: “ר’ גד’ל איז גיוועהן א מחנך פון מחנכים” (ר’ ג’ד’ל היה מחנך של מחנכים). את אחד מהם שמעתי מצטט בשמו: כשאדם בא לבקש משהו ממישהו, קורה לא אחת שהנעתר משתמש במטבע הלשון המפורסמת ‘אין לי זמן’. אולם, אין זה אלא כאומר ‘אתה לא מספיק חשוב בשבילי'”. והיה מרחיב, מסביר ומגדיר: לכל אדם יש עשרים וארבע שעות ביממה, כך שבהחלט יש לו זמן. אלא מאי? יש לו עוד צרכים רבים, מטרות ורצונות. הוא מעוניין לישון שמונה שעות, לאכול שלוש ארוחות, ללמוד ולעבוד, בקיצור: אין לו…

קרא עוד

יתירה מזאת, שרי נמנעה מכל יציאה מהבית שלא לצורך הכרחי, כגון הליכה לבית הספר או למקומות בלתי נמנעים. הקשר שלה עם הוריה היה תקין, אך היו חסרים לה יחסים קרובים יותר, במיוחד עם אמה. מאחורי ההתנהגות הנמנעת הזאת שכנה חרדה משתקת. כאשר הייתה שרי בחרדה, היא הרגישה שמסתכלים עליה ושרואים שיש לה בעיה והיא לא בסדר. מלבד החרדה החברתית שכה חיבלה במערכות היחסים שלה ובחייה, היא סבלה גם מביקורת עצמית חזקה ומביטחון עצמי נמוך, וכתוצאה מהמחשבה על הסיטואציה הקשה, נמנעה מלהיכנס למצבים המעוררים אותה, ובעצם נמנעה מכל אינטראקציה חברתית.  בשיטה שבה עבדנו, ירדנו לשורש הבעיה,  שהיה טמון בגיל שבע. בהיותה …

קרא עוד

“נולדתי בחיפה כבת להורים מסורתיים, אך עזבתי את הבית בגיל צעיר ללימודי פנימייה של בית הספר ‘בית יעקב’ בכפר חסידים, והמשכתי ללימודי הוראה לגיל הרך ברכסים”, מספרת הגב’ דלית זהרון. את דלית, מאירת הפנים והשלווה, בעלת הקול הרוגע כאגם, אני פוגשת במרכז הטיפולים שהקימה, מכון ‘תורת העור’ הממוקם בביתה הירושלמי, על עורק התחבורה הראשי, סמוך לצומת בר־אילן. “מיסודי הייתי ילדה רוחנית, רגישה לפרטי פרטים. גם היום עודני משתדלת לטפח ולהגדיל את רגישותי כלפי הנשים עימן אני עוסקת, שומרת על זווית מבט לא ביקורתית ובלתי שיפוטית. בריות רבות ברא הקב”ה בעולמו, ולכולן נתונה אהבתו. כמו כלים בתזמורת, בנוי כל אחד מאתנו…

קרא עוד

אז יש אנשים שיש להם תוכנית מגירה ללא הגבלת זמן: באפשרות הקרובה אתחיל בתהליך של חזרה למשקל תקין. ולפעמים מגיע חנוכה עם שלל הסופגניות, והתוכנית עדיין במגירה. עובר זמן ומגיע פורים עם אוזני המן, ובהמשך גם חג הפסח, ותוכנית המגירה כבר הופכת להיות יותר ממבוגרת… ובינתיים, חי האדם בתחושה שאם יש לו תוכנית מגירה זה מספיק. הוא יכול לאכול ללא חשבון, ולא לבצע שום פעילות, כי הלא יש לו תוכנית מגירה, ומחר או מחרתיים זה יקרה – ובגדול… אז אם גם לכם יש במגרה תוכנית כזאת, והקילוגרמים ממשיכים להצטבר בלי חשבון, אני מציע לכם לעשות לפחות צעד מעשי אחד, ליתר…

קרא עוד

סיפורם ההיסטורי של הפתיתים מתחיל בתקופת הצנע, כשהמדינה סבלה ממחסור באורז. כדי לספק את צרכי העולים הרבים, שתזונתם התבססה במידה רבה על אורז וקוסקוס, ביקש דוד בן־גוריון ממנהלי חברת ‘אוסם’ לייצר תחליף לאורז שמתבסס על חיטה. הם נזכרו במאפה מזרח־אירופי בשם “פערפאלאך”, ופיתחו מוצר דומה במהדורה חדשה, מקורית ותעשייתית, שהחל להימכר בשקיות. בתחילה יוצרו הפתיתים בצורת אורז, ועם הזמן הופיעו צורות נוספות כמו צורת הקוסקוס, הטבעות והכוכבים. אך כמו שאר פעולותיו של בן־גוריון, אף תרומתם של הפתיתים נתונה בספק גדול. נכון שכשפרצתם הביתה בשעת צהריים מאוחרת עם שיירה של ילדים רבים ומורעבים, אל מול כיריים בוהקות בלובנן, שנשארו ריקות ממש…

קרא עוד

מרגישים רעבים רגע אחרי שסיימתם ארוחה דשנה? מחפשים שוקולד בכל מחיר ואינכם מסוגלים להפסיק לחשוב עליו? התחלתם לאכול מתוך שובע – ואתם אוכלים ואוכלים עד שלא נותר פירור, והופכים את הארונות לחפש ‘עוד’? – כנראה שאתם במצב של ‘אכילה רגשית’, ואתם עלולים להמשיך ולהמשיך עד כדי בחילה, וגם לאחריה… כי מה שחיפשתם אינו שובע כי אם סיפוק, ואין לכם סיכוי להשיגו גם אם תמשיכו ותאכלו סופרמקט שלם.  מה קורה לכם? – כפי שהוסבר בכתבה הקודמת, מתח ורגשות שליליים גורמים למוח להפריש קורטיזול, שיוצר דחף למאכלים עתירי פחמימות, מלח ורמה גבוהה של שומן. המאכלים הללו שייכים בדרך־כלל למשפחת המאכלים המזיקים, שגורמים…

קרא עוד